ביאור:בראשית מח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מח כ: "וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח כ.

בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל[עריכה]

כל ישראל יתברכו בזכות אפרים ומנשה - כל אב יברך את בנו "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".

ומה קרה להם?[עריכה]

אפרים ומנשה עשו את הרע בעייני אדוני. פיצלו את העם. בחרו לעצמם את החלק הצפוני של כנען שהוא יותר גשום וטוב.
אולם כתוצאה מכך הם סבלו התקפות קשות מהצפון, נכבשו, הוגלו ואבדו, בזמן שהם היו חומת מגן ליהודה מדרומם.

ברכת יעקב נשארה בעמנו, אולם לא נראה שבני יוסף בורכו שזרעם יהיה כחול הים, עפר הארץ, או כוכבי השמים - כי חלקם הצטרף לשבט יהודה בממלכת יהודה, או בתקופת מרדכי ואסתר הם התיהדו חזרה, והשאר התבוללו בגוים, ואבדו.

וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה[עריכה]

פעם נוספת יעקב שם את אפרים לפני מנשה, ואפילו העורך מסביר לנו שכך יעקב עשה.
כנראה בתקופה שהקטע הזה נכתב אפרים ומנשה היו בגדולתם, וזה היה כבוד להתברך בשמם.